בניין נולד פעם אחת.
כל השאר חולף.

יחידות, חלקים ברכוש המשותף ובעלים מגיעים מהבית המשותף, לא מהקלדה מחדש. הפרויקט מתחיל עם בניין שכבר מוכר.

מי חתם, מי מתלבט, מי מתנגד. ההתקדמות נקראת בכל רגע, מול הרוב הנדרש בחוק לאותו פרויקט.

מטראז׳ מובטח, תמורות, מועד הסכם ההתארגנות: מה שהובטח נשאר כתוב, מתוארך וניתן לבדיקה.

כשהפרויקט הופך לאתר בנייה, התיק ממשיך. המעקב בודק בשטח את מה שהחוזה הבטיח.

כתובת, גוש וחלקה, יחידות, שטחים, חלקים ברכוש המשותף. אמת אחת, משותפת.

לפי אדם, לפי ארגון, לפי בניין. לראות אינו לאשר; לאשר אינו לחתום.

אותו אדם יכול להיות בעלים כאן ומיופה כוח שם, בלי להיות משוכפל.

כל מסמך קשור ליחידה ולהחלטה שהולידה אותו. אין יותר תיקיית «שונות».

מה שנסגר לא משתנה עוד. המערכת מסרבת, מעצם מבנֶהָ.

חוזה, החלטה או אחריות מייצרים משימה עם אחראי ועם מועד.

במקום לפתוח שבעה-עשר מסכים: מה דורש פעולה, ולמה.

צרפתית, אנגלית, עברית, רוסית. הממשק והמסמכים המופקים, כולל כיוון הקריאה.

השרשורים נשארים על האובייקט שאליו הם שייכים, לא בתיבת דואר.

PDF או תצלום מזינים את המרשם. מה שחולץ נושא את עמודו ואת הציטוט המדויק.

כמה חותמים, תזכורות, מעקב, ארכוב המסמך החתום.

כל מה שקרה לנכס הזה, לפי הסדר, בכל התחומים יחד.